31 באוקטובר 2011

מתוך "על הכתיבה" / סטיבן קינג

התביישתי. מאז עברו עליי שנים רבות וטובות - רבות מידי, לדעתי - כשאני מתבייש במה שאני כותב. אני חושב שעברתי את גיל ארבעים לפני שהבנתי שכמעט כל כותב של סיפורת ושירה שפירסם אי-פעם, ולו שורה אחת, הואשם על ידי מישהו בכך שהוא או היא מבזבזים את כישרונם המבורך. אם אתם כותבים (או מציירים או רוקדים או מפסלים או שרים, נניח), מישהו כבר ינסה לגרום לכם להרגיש רע בקשר לכך. זה הכל.

מתוך "סאמרהיל" / א.ס. ניל

כמובן, החומרני יכול לומר: "באמת, לנהג משאית אתה קורא אדם שהצליח בחיים?". הקריטריון שלי לגבי ההצלחה הוא היכולת לעבוד בשמחה ולחיות בצורה חיובית, מחייבת חיים. בהתאם להגדרה זו הרי מרבית התלמידים של סאמרהיל הצליחו בחייהם. 

מתוך שיחות הרבי נחמן מברסלב, ליקוטי עצות

הנגינה סגולתה גדולה מאוד להגיע על ידה לשמחה. היא שוטפת את המוח ומציפה אותנו בשמחה. לנגינה יש גם את הכוח לשפוך שיחנו בפני הקב"ה. על כן לימד רבינו להתרגל לינוק השראה מהניגון. שורשיה הרוחניים של המוסיקה, הניגון והשירה הם עמוקים ביותר, וביכולתם להעיר את ליבותינו ולעורר את רוחנו.