25 ביולי 2012

אמת או חובה? - על דת, חילוניות, אמונה ואמנות

"ורגש תוגה שאין לה ניחומים כבר עמד לרדת עליהן, אלא שנדמָה להן פתאום שמישהו משקיף ממרומי השמיים, מן הכְּחוֹל, מבין הכוכבים, והוא רואה כל מה שמתרחש באוּקְליֶיבוֹ, ועומד על המשמר. וכל כמה שרבָּה הרעה בעולם, בכל זאת חרישי הוא הלילה ונפלא ביופיו, בכל זאת יש אמת בעולמו של אלוהים ותהיה קיימת תמיד, חרישית ונפלאה אף היא, וכל החיים עלי אדמות אינם מצפים אלא לשעה שיוכלו להתמזג עם האמת, כשם שאור הירח מתמזג עם הלילה. ושתיהן, רגועות, מנוחמות, נלחצו זו אל זו ונרדמו" (מתוך "בבִּקעה" / אנטון צ'כוב).

מתוך "מחברות האוקטבו" / פראנץ קפקא

האמנות מתעופפת סביב האמת, אך בכוונה נחושה שלא להישרף. כושרה טמון בכך שהיא מוצאת בחלל הריק והחשוך מקום שבו אפשר ללכוד בכוח את קרן האור, בלא שהיה אפשר להכיר בכך קודם לכן.

לאו צה

כשהאדם הנעלה שומע על הטאו - הוא עושה מיטב יכולתו להתאמן בו.
כשהאדם הבינוני שומע על הטאו - לעיתים הוא שומר עליו ולעיתים מאבד אותו.
כשהאדם הנחות שומע על הטאו - הוא צוחק עליו. 
אם לא היה צוחק - לא היה זה הטאו.

מתוך "פוארו חוקר" / אגאתה כריסטי

"נו באמת, מסייה פוארו", אמר המפקח ג'אפ, "אתה לא באמת מתכוון להוריד מערכם של פרטים ורמזים". "כמובן שלא", השיב פוארו. "אבל זה המוח, התאים הקטנים האפורים שעליהם עלינו לסמוך. עלינו לחפש את האמת מבפנים ולא מבחוץ".