24 בנובמבר 2015

הסיפור המופלא שכן ייאמן על יואב ומרב ופגישתם הניסית

לפני מספר שנים כתבתי בדף הפייסבוק שלי את סיפור הפגישה שלי עם בעלי - סיפור יפה ומעניין ומופלא מאין כמוהו. כשפירסמתי את הסיפור בפייסבוק הוא התקבל בתגובות מאוד חמות ואוהבות מצד חבריי, עד כדי כך שאחת מחברותיי אפילו ביקשה ממני רשות לפרסם את הסיפור באתר כלשהו של שידוכים כמעין "סיפור עידוד" עבור רווקים ורווקות שהתייאשו מהאפשרות למצוא לעצמם בני זוג. באותו זמן חששתי מידי מהחשיפה הכרוכה בפירסום הסיפור (בפייסבוק הוא היה מוגן - לחברים בלבד), ולכן לא אישרתי לה לפרסם את הסיפור. אבל הבקשה שלה המשיכה להדהד בליבי וחשבתי לעצמי שאכן, הסיפור הזה בהחלט יכול לעודד אנשים - ולא רק רווקים ורווקות אלא כל אדם שאמונתו בחיים פגה מעת לעת. לכן החלטתי להוציא את הסיפור אל האור ולפרסם אותו בבלוג שלי. לדעתי ניתן ללמוד מהסיפור הזה הרבה דברים, ובעיקר ללמוד ממנו עד כמה אנחנו לא לבד בעולם, ועד כמה אלוהים מכוון ומדריך את צעדינו - ואם רק נדע להקשיב לו - נוכל למצוא אוצרות. אתם מאמינים בזה? אני כן. מאוד...

סיפור קטן על ההבדל שבין גיהינום לגן עדן

איש אחד נפטר ועלה לשמיים. בשמיים פגש האיש במלאך האלוהים, שלקח אותו לסיור מודרך בעולם הבא על מנת שיוכל לבחור היכן הוא מעדיף לגור - בגיהינום או בגן עדן. תחילה הראה לו המלאך את הגיהינום: אנשים מסובים סביב שולחן עמוס כל-טוב ובו סכו"מים ארוכים ארוכים, ואיש אינו טועם מהמטעמים, וכולם שדופים ומורעבים, כועסים ומתקוטטים ואין השמחה שורה עליהם. לאחר מכן הראה לו המלאך את גן העדן: אנשים מסובים סביב שולחן עמוס כל-טוב ובו סכו"מים ארוכים ארוכים, וכולם שבעים ומרוצים, שמחים וצוחקים ומחבקים איש את רעהו. שאל האיש את מלאך האלוהים: מדוע כאן האנשים שבעים ואילו בגיהינום רעבים? ענה לו: כי בגיהינום איש אינו מוכן להאכיל את האחר, ואילו בגן העדן כולם מאכילים איש את רעהו...

4 בנובמבר 2015

אליזבת גילברט - על אגו, מוזות, ומה שביניהם

לאחרונה נזכרתי ביצירה שלמדנו בשיעורי ספרות בתיכון - היצירה הידועה "האיליאדה והאודיסיאה" - ורציתי לרענן קצת את זכרוני בקשר לאותה יצירה. אצתי רצתי לוויקיפדיה כדי לחפש מידע אודותיה, ולפי מה שקראתי שם הבנתי שעד היום לא ברור במאה אחוז מי כתב אותה. כפי הנראה כתב אותה הומרוס, גדול משוררי יוון העתיקה, אבל לא ניתן לומר בוודאות מוחלטת שהוא אכן היה זה שכתב את האפוס המשמעותי והגדול הזה.

הרבי מקוצק

כשאני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה - אז אני אני ואתה אתה. אבל אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני - אז אני לא אני ואתה לא אתה.