6 בספטמבר 2010

תורת הקונטרפונקט

המאמר שלפניכם עוסק בתורת הקונטרפונקט, ומיועד לכל מי שמעוניין בתשובות לשאלות בסיסיות - הן לגבי תורת הקונטרפונקט והן לגבי לימודי קונטרפונקט. מהו קונטרפונקט? מהו קונטרפונקט במוסיקה? מהם קונטרפונקט פלסטרינה ובאך? האם ישנם סוגים נוספים של קונטרפונקט חוץ מקונטרפונקט פלסטרינה ובאך? למה ללמוד קונטרפונקט? איך לומדים קונטרפונקט? מהם המקורות המומלצים ללימוד קונטרפונקט? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

מאחר שהמאמר מיועד לאנשים ברמות ידע שונות, אני משתדלת להשתמש כאן בכמה שפחות מושגים תיאורטיים. יחד עם זאת, ישנם כמה מושגי יסוד שכדאי להכיר לצורך הבנת המאמר, ואותם אסביר בקצרה להלן. הסברים אלו מיועדים אך ורק להבנת המאמר הנוכחי ולפיכך הם חלקיים מאוד. אני מקווה שתבינו אותם, אך גם אם לא - כדאי שתמשיכו לקרוא את המאמר כי חלקים רבים ממנו ניתנים להבנה גם מבלי שמבינים את כל הפרטים. כמו כן, אם קראתם לפני המאמר הנוכחי את המאמר מפרי עטי תורת ההרמוניה, ייתכן שתבחינו בעובדה שחלק מהמושגים שמופיעים כאן כבר הופיעו שם. ובכן, שימו לב: בחלק מהמקרים ישנם הבדלים בין ההסברים של המושגים בשני המאמרים. הבדלים אלו נובעים מכך שניתן להסביר כל מושג בדרך אחרת או עם דגש שונה, בהתאם לנושא אותו אנו לומדים. לכן, גם אם מושג כלשהו כאן נראה לכם מוכר מהמאמר על הרמוניה - אנא קיראו את ההסבר שלו, כי בחלק מהמקרים תקבלו הסבר שונה/עם דגש שונה מאשר זה שנתתי במאמר על הרמוניה.
    
קונסוננט ודיסוננט: שני מושגים (שהם אחד, למעשה) שמהווים בסיס לכל לימודי הקונטרפונקט. התייחסתי כאן בבלוג למושגים אלו בהרחבה רבה בצמד מאמרים שכתבתי אודותם: קונסוננט ודיסוננט: יפה ומכוער? ו - הקונסוננט והדיסוננט: כשהשטן אינו קיים. אני ממליצה לקרוא את המאמרים הללו על מנת לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של מושגי יסוד אלו. לצורך המאמר הנוכחי אציין רק שמדובר במתח - דיסוננט, והרפיה - קונסוננט, ובד"כ מכנים אותם בשמות קיצור: דיס' וקונס'.

מרווח: מרחק בין שני צלילים. המרווחים הם אבני היסוד של המוסיקה, ומהם נובעים כל שאר המבנים המוסיקליים. ישנו מרווח מלודי - כאשר שני הצלילים מופיעים בזה אחר זה, וישנו מרווח הרמוני - כאשר שני הצלילים מופיעים בו זמנית.

הצללות ואקורדים: הצללה היא שילוב של 3 ויותר צלילים המנוגנים בו זמנית. ישנן 4,018 אפשרויות של הצללות במסגרת 12 הצלילים שיש באוקטבה. מתוכן, ההצללות המוכרות ביותר הן ההצללות הטרציאליות - האקורדים. הצללה טרציאלית היא מבנה של שתי טרצות ויותר המופיעות זו מעל זו ("טרצה" זהו שם של אחד המרווחים), והאקורדים הם מקרה פרטי מתוך סך כל ההצללות הקיימות. סוגי האקורדים שיש הם האקורדים המשולשים (מז'ור, מינור, מוקטן ומוגדל), הספטאקורדים (אקורדים 7), הנונאקורדים (אקורדים 9), אקורדים 11 ואקורדים 13. המבנים ההרמוניים היחידים המותרים לשימוש במוסיקה העתיקה - שהיא המוסיקה העיקרית אליה מתייחסים לימודי הקונטרפונקט - הם האקורדים המשולשים המז'ור והמינור משום שהם המבנים הקונסוננטיים היחידים שקיימים (בטקסטורה של 3 ויותר קולות מותר להשתמש גם במשולש המוקטן, אבל רק כשהוא בהיפוך הראשון שלו).

מודוס/סולם: סדרת צלילים מלודית בעלת סדר קבוע המהווה בסיס לחיבור מוסיקלי. מערכת המודוסים העתיקים - הנקראים גם "המערכת הדיאטונית" - היא מערכת של 7 מודוסים הנגזרים זה מזה, ושמותיהם הם: יוני, דורי, פריגי, לידי, מיקסולידי, איאולי ולוקרי. מערכת המודוסים הדיאטונית מהווה את הבסיס הסולמי של המוסיקה העתיקה, הסגנון הקרוי "קונטרפונקט במאה ה-16" או בשמו הידוע יותר "קונטרפונקט פלסטרינה". קונטרפונקט באך, לעומת זאת, הוא סגנון שמתבסס על השיטה הטונלית ולא על השיטה המודאלית ולפיכך הוא מתבסס על סולמות המז'ור והמינור. סולמות המז'ור והמינור הם למעשה המודוסים יוני (מז'ור) ואיאולי (מינור), והם הסולמות היחידים מבין ה-7 ששרדו מהתקופה העתיקה ונשארו רלוונטיים גם לתקופות המוסיקליות שבאו אחריה (ליתר פירוט בעניין הטונליות וסולמות המז'ור והמינור ראו ב - תורת ההרמוניה).

טקסטורה (=מרקם): סוג היחסים בין הקולות. ישנם 3 סוגי מרקמים עיקריים: מונודיה, פוליפוניה והומופוניה. מונודיה היא מנגינה ללא ליווי. פוליפוניה היא ריבוי קולות, כאשר כל קול הוא עצמאי. הומופוניה גם היא ריבוי קולות, כאשר כל הקולות משועבדים לקול הראשי - הסולן. ניתן להבין את סוגי המרקמים כסוגי יחסים בין אנשים: בעוד שהמונודיה היא האדם הבודד (ז"א שאין לה יחסים עם אנשים נוספים, ולפיכך היא חופשיה ועצמאית לחלוטין), הפוליפוניה מציגה קשר בין אנשים עצמאיים, אינדיבידואליים, המקיימים זה עם זה קשר מחייב אך חופשי במידה רבה, ואילו ההומופוניה מייצגת מערכת יחסים קבוצתית, סמכותנית, שיש בה מנהיגות המשעבדת את היחידים למרכז משותף אחד. המרקמים הם למעשה התוצאה של גישת המלחין לטיפול בחומרים המוסיקליים. אם נקודת המוצא ההלחנתית היא הקו המלודי (=עצמאות קולות, קונטרפונקט), הרי שהתוצאה תהיה פוליפונית. ואם נקודת המוצא היא ההרמוניה (=השילוב הבו-זמני של הקולות, הקבוצתיות), הרי שהתוצאה תהיה הומופונית. לכן לימודי ההרמוניה והקונטרפונקט משתלבים זה בזה כשני היבטים המשלימים ומאזנים אחד את השני - ההיבט של היחיד מול ההיבט של הקבוצה. התקופות שבהן השתמשו באופן בולט בכל אחת מהטקסטורות הן: פוליפוניה - רנסנס ובארוק, והומופוניה - קלאסיקה ורומנטיקה.

עד כאן המושגים, וכעת ניגש למאמר עצמו.

מהו קונטרפונקט באופן כללי?

ההגדרה המילולית של קונטרפונקט היא: נקודה כנגד נקודה. הכוונה בכך היא שכל אחת מהנקודות היא עצמאית, ושתיהן בעלות מרכז וכיוון משל עצמן במערכת היחסים שביניהן. בחיי היומיום אנחנו לא משתמשים במושג המלא "קונטרפונקט" אלא רק במושג "קונטרה". הביטוי שאנחנו נוהגים לומר הוא: "לתת קונטרה". מהי הכוונה ב"לתת קונטרה"? למשל, נדמיין לרגע סיטואציה של הורדת ידיים. אם שני האנשים שעושים הורדת ידיים חזקים באותה המידה, הרי שכל אחד מהם יוכל לומר על השני שהוא "נתן לו קונטרה". אבל אם אחד מהם חלש יחסית לשני - לא ניתן יהיה להשתמש בביטוי הזה באותו הֶקשר. למה? כי "לתת קונטרה" פירושו להיות מרכז מספיק חזק כנגד מרכז אחר, שגם הוא חזק באותה המידה. ז"א - מדובר בשיוויון שמעניק עצמאות לכל אחד מהגורמים הלוקחים חלק באינטרקציה, והעצמאות הזאת יוצרת קשר של שני גורמים חופשיים הקשורים זה בזה ביחסים של "קונטרה", ז"א - ביחסים שיוויוניים.

יחסי השיוויון/חוסר השיוויון הללו מתבטאים בכל תחומי חיינו. כל מערכות היחסים שלנו מעוצבות סביב מרכז מסוים - אם כשווים ואם כמשועבדים למרכז אחר. אם ביחסי זוגיות, יחסים בין הורים לילדים, יחסי עבודה וחברות, יחסים בין קבוצות ואירגונים ועד יחסים בין אומות - מה שמעצב את היחסים הוא ה"קונטרה" - המרכז החזק/חלש, והעצמאות/תלות הנובעים ממנו.

מהו קונטרפונקט במוסיקה?

במוסיקה הקונטרפונקט מתבטא ביצירת שתיים או יותר מנגינות עצמאיות המופיעות בו זמנית, כשלכל אחת מהן יש היגיון מלודי וזרימה טבעית משל עצמה שאינה תלויה ואינה קשורה במנגינה/ות האחרת/ות. האם ניתן בכלל ליצור דבר שכזה? כפי שכבר ראינו בהסבר של המושג "טקסטורה" שכתבתי לעיל, המקרה היחיד שבו המנגינה חופשית לחלוטין מאילוצים כלשהם הוא המקרה של מונודיה - מנגינה בודדת. ואילו כשמדובר בשתיים או יותר מנגינות המופיעות בו זמנית - חייב להיות איזשהו תיאום ביניהן, אחרת יהיה מדובר בכאוס או ב"שיח חרשים". אכן, המשימה ליצור יצירה רב-קולית שהמנגינות שלה עצמאיות אך גם קשורות ומחוייבות זו לזו היא משימה מורכבת, ותלמידים רבים מביעים את תיסכולם מההכרח לעמוד מולה. יחד עם זאת, משהצלחנו לעמוד בה, הרי שהישגנו הישג משמעותי מאוד מבחינה מוסיקלית.

כפי שהראיתי במאמר "תורת ההרמוניה", בהרמוניה הובלת הקולות היא תוצאה של השילוב הבו-זמני בין הקולות. גם בטקסטורה הפוליפונית יש הרמוניה, אולם כאן ההרמוניה היא התוצאה של הובלת הקולות. לפיכך נוכל להבין עד כמה לימודי ההרמוניה והקונטרפונקט מאזנים זה את זה ומהווים כלים שלובים, כשכל אחד מהם שם דגש על היבט אחד בעוד ההיבט השני נובע מההיבט הראשון.

לימודי הקונטרפונקט, אם כן, עוסקים במתן תשובות - תיאורטיות ומעשיות - על שאלות מהותיות רבות: מהי מלודיה עצמאית? איך מעצבים אותה כך שתישמע עצמאית? איך מבהירים שהיא עצמאית? מהי זרימה ותנועה טבעית של מנגינה? מהו המרכז של מנגינה? מהי מנגינה חזקה ומהם המאפיינים שלה? מהי מנגינה משנית ומהם המאפיינים שלה? איך מעצבים קווים מלודיים מאוזנים? מהו איזון מלודי? איך יוצרים הרמוניה בין קולות חופשיים ועצמאיים? האם יש גבולות לחופש שלהם, ואם כן - מהם? מהן נקודות החיבור ביניהם? איך יוצרים קשר מאוזן בין הקולות מבלי לפגום בעצמאותם? על שאלות אלו, ועוד, אנחנו מקבלים תשובות במהלך לימודי הקונטרפונקט.

מהם קונטרפונקט פלסטרינה ובאך?

קונטרפונקט פלסטרינה:

קונטרפונקט פלסטרינה, או בשמה הכולל יותר "קונטרפונקט במאה ה-16", היא תורת קונטרפונקט מובנית שהתגבשה במשך מאות שנות קיומה של המוסיקה הכנסייתית הקולית, והגיעה לשיאה במאה ה-16. ג'ובאני פלסטרינה היה מלחין איטלקי שחי במאה ה-16 ויצירותיו היוו את פיסגת היצירה הפוליפונית של תקופת הרנסנס. הדיוק והשקיפות שביצירותיו - הן מן ההיבט המלודי והן מן ההיבט ההרמוני שלהן - היקנו ליצירותיו מעמד של מורי-דרך שלפיהם ניתן ללמוד את עיקר התורה הפוליפונית הקונטרפונקטית. תורת הקונטרפונקט של המאה ה-16, אם כן, נשענת בעיקר על יצירותיו של פלסטרינה, אך גם על יצירותיהם של מלחינים בולטים נוספים בתקופתו של פלסטרינה כמו אורלנדו די לאסוס, ז'וסקן דה-פרה, ועוד.

קונטרפונקט פלסטרינה היא תורה בעלת חוקים מוגדרים ונוקשים, חמורים מאוד ברובם, שכל מטרתה היא ליצור יצירה פוליפונית שיש בה שלמות ואיזון בין מרכיביה השונים. תוצאות התירגול לפי חוקי פלסטרינה יישמעו תמיד דומות מאוד זו לזו מאחר שמדובר בקונטרפונקט סגנוני וחמור ולא בקונטרפונקט חופשי. המגבלות הנתונות מראש בכתיבה הסגנונית הזאת הן רבות ולוחצות מאוד מבחינה יצירתית, ותלמידים רבים מתקוממים כנגד השיטה והתורה הזאת. לאחרונה נתקלתי בדוגמא מאלפת ומשעשעת להתקוממות מסוג כזה: דיון בענייני קונטרפונקט בקונסרבטוריון הווירטואלי. פעמים רבות מאוד מאוד שמעתי אמירות ברוח הדברים שנאמרים בדיון הזה (מצד תלמידים/מורים/קולגות), אולם הדבר ששיעשע אותי ביותר בדיון הזה, ואף סיכם בעיניי את כל התלונות כולן במשפט אחד, הוא המשפט הבא: "קונטרפונקט פלסטרינה זה נורא! זוועה! אם כי גיליתי את היסוד שעומד במרכזו - יש רק חוק אחד: 1. אסור... אני בטוח שהייתי יכול להמציא תוכנה שתכתוב לי את שיעורי הבית, מרוב שהחוקים האלה מגבילים". אם תקראו את הדיון כולו תוכלו לראות שיש בו תגובות מגוונות, חלקן אף נוטות לכיוון החיובי, אך אין ספק שרוב התגובות צבען הרגשי דומה: קונטרפונקט פלסטרינה היא תורה חסרת נשמה, שאין בה שום דבר מעבר לחוקים משמימים ונוראים שכל מטרתם היא לענות את התלמידים ולגרום להם סבל בל יתואר! 

אני מעולם לא חשתי כך כתלמידה. לימודי הקונטרפונקט היוו עבורי חוויה מוסיקלית, יצירתית, עמוקה ורוחנית, ונהניתי ממש מכל רגע. ייתכן שתגובתי החיובית לעניין הזה נבעה מהחינוך שקיבלתי כפי שתיארתי אותו במאמר פחות הוא יותר: היכרות עם יצירות שעושות את המקסימום מהמינימום, חינוך שלימד אותי לפעול בתוך מסגרות מצומצמות ומגבילות ולהוציא את המקסימום מהמינימום (ואפילו ליהנות מזה...). אכן, קונטרפונקט פלסטרינה, בגישתו המחמירה והלוחצת, מלמד אותנו להפיק את המיטב ממעט מאוד, ועבורנו כאמנים זהו לימוד רב ערך משום שהוא נותן לנו כלים כיצד לדייק ולהתמקד במסר העיקרי אותו אנחנו מעוניינים להביע ביצירתנו. היופי של קונטרפונקט פלסטרינה הוא שהוא מלמד אותנו כיצד ליצור קומפוזיציה שהיא מורכבת מאוד מצד אחד, ופשוטה וצלולה מאוד מצד שני. כאן תוכלו להקשיב לקירייה מתוך "מיסה פאפא מרצ'לי", אחת מיצירותיו הידועות ביותר של פלסטרינה. שימו לב בעת הקשבתכם לאיזון המושלם שבין המורכבות והצלילות. הקשיבו כיצד ניתן לעקוב אחר כל קול בנפרד, ויחד עם זאת לשמוע את כולם כיחידה אחת שלמה. זוהי אמנות הקונטרפונקט.

קונטרפונקט באך:

תקופת הבארוק, תקופתו של יוהן סבסטיאן באך, מתאפיינת בעיקר בשילוב שבין הטקסטורה הפוליפונית לבין ההרמוניה הפונקציונאלית (ליתר פירוט בעניין ההרמוניה הפונקציונאלית ראו ב - תורת ההרמוניה). באך הוא המלחין המייצג והחשוב ביותר של תקופה זו, וגאונותו מתבטאת - בין השאר - באיזון המושלם שבין המלודיה לבין ההרמוניה. הטכניקות הפוליפוניות שבאך משתמש בהן שאובות כולן מהטכניקות הפוליפוניות של תקופת הרנסנס, ולכן על מנת ללמוד קונטרפונקט באך יש להיות מיומנים היטב בקונטרפונקט פלסטרינה. יחד עם זאת, קונטרפונקט באך הוא הרבה יותר חופשי ויצירתי, ויש בו הרבה פחות חוקים לעומת קונטרפונקט פלסטרינה. כמובן שכשאנחנו מתרגלים את סגנון באך אנחנו עדיין מחוייבים לסגנון נתון מראש, אולם ישנן הרבה יותר אפשרויות העומדות לרשותינו.

סוגי קונטרפונקט נוספים - חוץ מפלסטרינה ובאך:

כפי שראינו בתחילת המאמר, קונטרפונקט הוא עיקרון. לפי עיקרון זה, כל שילוב בו-זמני של מנגינות עצמאיות יוצר קונטרפונקט, וכתוצאה מכך נוצרת טקסטורה פוליפונית. לפיכך, נוכל להשתמש בעיקרון זה גם באופן חופשי וללא מגבלות סגנוניות (=קונטרפונקט חופשי). מלחינים רבים במאה ה-20 השתמשו בעקרונות הקונטרפונקט ככלי לביטוי עצמי חופשי. במאה זו אנו עדים לשימוש מגוון ונרחב ביותר בטכניקות הפוליפוניות, וניתן לומר שהמוסיקה במאה ה-20 אימצה לעצמה גישה מוסיקלית כוללת שניתן לכנותה, בקיצור, "רב שיכבתיות". יחד עם זאת, המאה ה-20 לא חידשה שום דבר עקרוני בגישה או בטכניקה הפוליפונית. כל ההיבטים העיקריים של הפוליפוניה מוצו כבר ביצירותיו של באך, ומה שהשתנה ונוסף מאז ועד היום הם הרחבות, פיתוחים וביטוי עצמי אישי של כל מלחין ביחס לאותן הטכניקות העקרוניות. לפיכך, אין תורת קונטרפונקט נוספת מעבר לפלסטרינה ובאך, ומי שלמד היטב את שתי התורות הללו יכול להבין ולזהות את כל הטכניקות הפוליפוניות שהוא נתקל בהן. יחד עם זאת, מאחר שההרחבות והפיתוחים שנעשו על בסיס הטכניקות המסורתיות התפתחו במאה ה-20 לרמת מורכבות גדולה הרבה יותר, ישנם מורים המלמדים ומתרגלים את תלמידיהם בטכניקות פוליפוניות שהן ייחודיות למאה ה-20, כמו למשל ביטונליות, בימודליות, וכד'.

למה ללמוד קונטרפונקט?

קונטרפונקט פלסטרינה:

  • לימוד קונטרפונקט פלסטרינה מגביר את הרגישות המוסיקלית ואת תשומת הלב שלנו לפרטים הקטנים והעדינים שמהם נוצר היופי המוסיקלי.
  • לימוד העקרונות האוניברסליים של עצמאות קולות כפי שהם מתבטאים בקונטרפונקט פלסטרינה מעניק לנו כלים מודעים כיצד לשמור על עצמאות הקולות ויחד עם זאת על הקשר ביניהם.
  • בקונטרפונקט פלסטרינה ישנם עקרונות מנחים הנכונים לכל הסגנונות המוסיקליים, עקרונות של איזון, פשטות, צלילות וניקיון סגנוני. הבנת העקרונות הללו ופיתוח המיומנות שלנו בהם מאפשרים לנו ליישם את העקרונות הללו בכל סגנון שהוא - כולל באותם המקרים שבהם נרצה להשיג תוצאה הפוכה (חוסר איזון, עומס, קיצוניות, אמוציונליות, וכד').
  • קונטרפונקט פלסטרינה עוסק בחוקיות אוניברסלית-פיזיקלית-טבעית של מתח והרפיה (דיס' וקונס'). לימוד החוקיות העקרונית הזאת מאפשר לנו להיות מודעים לטבעם של החומרים המוסיקליים וכך לבטא את עצמנו בצורה נקיה וצלולה (בעניין זה אני מפנה אתכם שוב לאחד מצמד המאמרים שהזכרתי קודם לכן - קונסוננט ודיסוננט: יפה ומכוער?, שבו דנתי בהרחבה בחוקיות העקרונית של מתח והרפיה).

קונטרפונקט באך מוסיף על קונטרפונקט פלסטרינה את ההיבטים הבאים:

  • הכתיבה בסגנון באך היא לכלים ולא לקולות, ולפיכך נוספות לנו אפשרויות רבות - הן לפיתוח נרחב יותר של המלודיה והן לשיכלולה של הטכניקה הפוליפונית.
  • קונטרפונקט באך מתבסס על השפה הטונלית ולא על השפה המודאלית, ולפיכך היכרות עם קונטרפונקט באך היא היכרות עם איזון מסוג מורכב ומחייב יותר בין הרמוניה למלודיה.
  • מבחינה ריתמית סגנון באך מבטא מורכבות וגיוון גדולים הרבה יותר מאשר קונטרפונקט פלסטרינה. לפיכך, לימוד קונטרפונקט באך מפגיש אותנו עם שאלות הלחנתיות מהותיות בנוגע לעיצוב מוטיבים, עיצוב מנגינות, יחסים בין מנגינה ראשית למשנית, וכד'.

מה ואיך לומדים כשלומדים קונטרפונקט?

לימודי הקונטרפונקט מתבססים תמיד על ידע מוקדם. לפני שמתחילים ללמוד קונטרפונקט יש לשלוט היטב בכל הנושאים של תיאוריה אלמנטרית (ראו פרטים כאן, בתחילת הרשומה), לשלוט ברמה טובה בקריאת וכתיבת תווים, ולהכיר ברמה סבירה את המקלדת.

קונטרפונקט פלסטרינה:

היעד של לימודי קונטרפונקט פלסטרינה הוא לכתוב מוטטים דו קוליים ותלת קוליים (מוֹטֶט הוא יצירה רב קולית חד פרקית).

אם קראתם את הדיון הווירטואלי שהתייחסתי אליו לפני כן, בוודאי נתקלתם במהלך קריאתכם במושג "סוגים". הסוגים הם התהליך שבו אנחנו לומדים כיצד לכתוב קול מול קול, וישנם 5 סוגים: הסוג הראשון הוא צליל אחד מול צליל אחד, הסוג השני הוא שני צלילים מול צליל אחד, הסוג השלישי הוא ארבעה צלילים מול צליל אחד, הסוג הרביעי הוא ה"שוהה" (ואני לא מפרטת לגביו כרגע), והסוג החמישי הוא חופשי - ז"א שילוב של כל הסוגים גם יחד. כל אחד מהסוגים מתורגל פעמים רבות, וישנם חוקים נוקשים מאוד לגבי ההיבטים המלודי וההרמוני של כל אחד מהסוגים.

הסוגים הם לב ליבו של תהליך הלימוד של קונטרפונקט פלסטרינה, וחלק גדול מהלימודים מוקדש לאימון על הסוגים ותירגולם. יחד עם זאת, הסוגים הם לא הדבר היחיד שיש ללמוד על מנת להגיע למיומנות בקונטרפונקט פלסטרינה. תלמידים רבים חושבים שאם הם הצליחו לכתוב סוגים הרי שהם כבר יודעים קונטרפונקט פלסטרינה. ולא היא (האמת היא שהטעות הזאת מתחילה בד"כ במורים. רוב המורים לקונטרפונקט מחסירים חלקים נרחבים מהלימוד ומתרכזים אך ורק בחלקים של הסוגים והחוקים. לכן אני בכלל לא מתפלאת לנוכח יחסם השלילי והשגוי של תלמידים רבים כלפי תהליך הלימוד הזה). חוץ מהסוגים ישנם היבטים נוספים שנלמדים על מנת להשלים את התהליך ולהגיע לכדי יצירה מוגמרת (המוטט): הטכניקות הפוליפוניות, מבנה המוטט, יחסים ריתמיים בין הקולות, עיצוב פראזות, עיצוב קדנצות, מעברים בין מודוסים, היחס בין המוסיקה למילים, ועוד. כל אלו מתורגלים הן בכתיבה והן בניתוח.

קונטרפונקט באך:

היעד של לימודי קונטרפונקט באך הוא לכתוב 3 סוגי יצירות: יצירה חד קולית בסגנון היצירות לכינור סולו / צ'לו סולו של באך, אינוונציה דו קולית, ופוגה ל - 3 או 4 קולות.

תהליך הלימוד של קונטרפונקט באך הוא הרבה יותר חופשי מאשר תהליך הלימוד של קונטרפונקט פלסטרינה, והוא מתבסס הן על הידע והמיומנויות שנרכשו במהלך לימודי קונטרפונקט פלסטרינה והן על שליטה טובה בהרמוניה פונקציונאלית. ישנם מספר ספרים ושיטות לימוד שעוסקים בקונטרפונקט באך, וכל מורה בוחר את הדרך המתאימה ביותר בעיניו להוראת הנושא הזה. בכל מקרה, ולא משנה באיזו דרך לומדים, עיקר הלימוד של קונטרפונקט באך מתבסס על ניתוח יצירותיו של באך, תוך הישענות על התובנות והמושגים המוכרים זה מכבר מלימודי קונטרפונקט פלסטרינה.

מקורות ללימוד קונטרפונקט:

קונטרפונקט פלסטרינה:

Counterpoint: The Polyphonic Vocal Style of the Sixteenth Century / Knud Jeppesen

Examples of Gregorian Chant and Sacred Music of the 16th Century / Gustave Fredric Soderlund

קונטרפונקט באך:

פרטיטות וסונטות לכינור סולו

סוויטות וסונטות לצ'לו סולו

אינוונציות דו-קוליות למקלדת

הפסנתר המושווה - 48 פרלודים ופוגות למקלדת

מוסיקה לעוגב

עד כאן המאמר. אני מקווה שנהניתם מקריאתו, ומאחלת לכם בהצלחה רבה בהמשך הדרך.

***

לקריאה נוספת:
השיעורים שלי
תיאוריה במוסיקה
מדריך לבחירת מסלול לימודים מוסיקלי
מה הקהל שמע? - על לימודי תיאוריה והכרת טבעם של החומרים המוסיקליים



10 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

כבר כמה זמן שאני מתכנן ללמוד קונטרפונקט באך והמאמר שלך הוא יופי של "קורס מבוא".
קראתי בנשימה אחת!
תודה רבה :)

מרב כהן - הדר אמר/ה...

בבקשה, בשמחה. שמחתי לשמוע שעזרתי לך בהכנות לקראת לימודי הקונטרפונקט שלך. מאחלת לך שתהנה ללמוד את התחום המקסים הזה. שיהיה לך בהצלחה רבה! :)

אנונימי אמר/ה...

מעניין מאד.
את מכירה ספר בעברית ללימוד קונטרפונקט?

מרב כהן - הדר אמר/ה...

תודה :) ולא, אני לא מכירה ספר ללימוד קונטרפונקט בעברית. יש ספר שנקרא "שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים" מאת פרופ' דליה כהן, ויש בו הרבה מאוד מידע (צפוף ודחוס מאוד) בתיאוריה, ובין השאר יש בספר הזה גם התייחסות לקונטרפונקט פלסטרינה. הספר בהחלט מעניין ושווה קריאה, אבל לא הייתי מחליפה אותו בלימוד ממוקד של כל אחד מהנושאים שמופיעים בו, כי הוא מגוון מידי ולא ממוקד ואין בו כלים טובים לתירגול ולשליטה בחומר הנלמד. לכן לא הייתי סומכת על הספר הזה כמקור ללימוד קונטרפונקט. חוץ מהספר הזה לא עולים לי כרגע רעיונות לגבי ספר לימוד לקונטרפונקט בעברית, והאמת היא שלא נראה לי שיש. הבעיה עם עברית היא שזאת שפה שמעט מאוד אנשים דוברים אותה, ולכן לא כ"כ שווה לטרוח ולהוציא ספרים בעברית, בטח ובטח כשמדובר בספרים שמלכתחילה ידוע שהם פונים לקהל מצומצם. לכן בקושי ניתן למצוא ספרי תיאוריה מוסיקלית בעברית, מה שאומר שמי שרוצה ללמוד תיאוריה מוסיקלית דרך ספרים אין לו ברירה אלא לשלוט ברמה סבירה באנגלית. לא נעים לא נורא...

אנונימי אמר/ה...

אלף אלפי תודות על ניתוח ממצה , בגובה העיניים, לא תמיד קל כי הנושא אינו פשוט ויכולת הבעה נהדרת.
את כל כך מקצועית ומבינה את נפש הרוצים ללמוד וזה נפלא.

מיקי

מרב כהן-הדר אמר/ה...

תודה רבה מיקי,
שמחתי לדעת שנהנית לקרוא ושהרגשת שהמאמר מדבר אליך. מאוד נהניתי לקרוא את מה שכתבת. תודה רבה על המחמאות ועל הכל. כיף לקרוא תגובות כאלה... :)))

אנונימי אמר/ה...

תודה! בתור אוהבת מוזיקה ללא ידע פורמלי נהניתי מאד לקרא, להבין חלק ולרצות ללמוד עוד..

מרב כהן-הדר אמר/ה...

יופי, אני ממש שמחה לשמוע שככה את מרגישה בעקבות קריאת המאמר. והיה זה שכרי :)))

אנונימי אמר/ה...

היי אני תלמיד בית ספר וקיבלתי עבודה על המוסיקה ברנסנס
היה דבר אחד שהפריע לי במאמר
כתבת שיש חוקים נוקשים לגבי קונטרפונקט פלסטרינה אבל לא כתבת מהם...
האם תוכלי לפרט מהם? יש לי ידע מועט בתאוריה אני מקווה שאוכל להבין... זה חשוב לי לא רק בשביל העבודה לבית ספר גם בשביל הידע הכללי
תודה רבה המאמר היה מצויין

מרב כהן-הדר אמר/ה...

שלום לך,

אני שמחה לשמוע שקראת את המאמר ושמצאת אותו מעניין.

בקשר לבקשתך: המאמר שכאן הוא רק מבוא כללי לתורת הקונטרפונקט ולא מהווה תחליף ללימוד קונטרפונקט רציני ומעמיק. לא ניתן ללמד קונטרפונקט באינטרנט ולכן לא ניסיתי לעשות זאת... אם אתה רוצה ללמוד את החוקים ואת תורת הקונטרפונקט כמו שצריך, כדאי שתמצא לך מורה שמכיר היטב את הנושא ויכול ללמד אותך. ודרך אגב, ידע מועט בתיאוריה לא מספיק על מנת להבין קונטרפונקט. ציינתי את זה כבר במאמר ואני מציינת שוב: יש לדעת די הרבה דברים לפני שמתחילים ללמוד קונטרפונקט. לתשומת ליבך...

הוסף רשומת תגובה